כיצד תשיגו יתרון בקבלת מענקי מו"פ

פרויקטי פיתוח, בעיקר של מוצרים שחדשנותם הטכנולוגית נמוכה, מתקשים בדרך כלל לזכות במענקי מו"פ מלשכת המדען הראשי. אבל מסתבר שזו לא תמיד גזירה משמים.

ללשכת המדען הראשי יש ערוץ מועדף שבו רף קריטריון החדשנות הטכנולוגית  נמוך מאשר בערוץ הרגיל, פרק הזמן עד קבלת האישור קצר יחסית ושיעור המענק המאושר גבוה ביחס לערוץ הרגיל. ערוץ מועדף זה הוא תוכניות המו"פ הדו-לאומיות.

ישראל מקיימת הסכמי שיתוף פעולה טכנולוגיים עם כמעט כל מדינות אירופה, וכן עם דרום-קוריאה, סינגפור ועם מדינות בדרום אמריקה. שיתופי פעולה אלה מבוססים על מו"פ תחרותי כאשר כל צד תורם לשותפות את יכולותיו.

הדרישה לחדשנות (ודרישות סטנדרטיות נוספות בערוץ הראשי) 'חיוורת' ביחס לרמת החדשנות הנדרשת בתוכניות מדע"ר רגילות, כך שחדשנות מועטה בלבד מאפשרת השגת מענק נאה.

 

היחס המיוחד לו זוכה ערוץ זה נובע מהעובדות הבאות:

• לערוץ הדו-לאומי מוניטין רב בקהילת המו"פ האירופית בזכות תרומתו המוכחת לצמיחה.

• האישור המקומי מואץ הודות להתחייבות הדדית ללוחות זמנים.

• ערוץ זה מוסיף מוניטין לישראל (המדען הראשי מתגאה בכך שאף שחלקה היחסי של ישראל קטן, ישראל משתתפת ביותר מ-10% מתוכניות דו-לאומיות אלה).

• השיתוף מסייע לישראל להוכיח כי אינה מבודדת למרות המגמות הפוליטיות באירופה; והמדינות המשתפות פעולה עם ישראל במו"פ מוכיחות כי הן אינן אנטי-ישראליות.

 

פתרון זה עשוי להיתפס כאפשרות רחוקה ולא ריאלית עבור עסקים קטנים.  אולם יש לזכור כי גם בצד השני (אירופה או קוריאה) קיימים עסקים קטנים שאינם 'חולמים' על עמידה בקריטריוני המדע"ר שלהם. הצעה נכונה לשיתוף פעולה יכולה לשמש קרש הצלה פיננסי לשני הצדדים.

 

לכן יש לבצע כמה מהלכים:

• חשיבה על צעד קדימה של המוצר שלכם תוך שילובו במוצר משלים;

• יצירת פרופיל (או פרופילים) למערכת המשותפת;

• בניית פרופיל לחברה שותפה;

• חיפוש ואיתור חברה תואמת;

• הגשת תוכנית דו-לאומית לפיתוח המערכת.